איתמר יעוז-קֶסְט

תולדות חיים.

איתמר יעוז-קסט נולד ב - 1934 בעיר סארוואש בהונגריה. בימי מלחמת העולם השנייה נלקח עם משפחתו למחנות ריכוז ומוות בגרמניה . שיריו הראשונים נכתבו במחנה "ברגן-בלזן" וכן לאחר השיחרור מרכבת מוות בלב גרמניה (מחברת השירים מוצגת ב"יד ושם",במסגרת תצוגת קבע בנושא: ילדות בגיטאות ובמחנות הריכוז ). כנער- למד עברית בתנאי מחתרת,בימי השלטון הקומוניסטי בבודפשט של סוף שנות
ה-40 .עלה ארצה עם הוריו ב-1951 . למד בכיתות י''א י''ב בתיכון ע''ש טשרניחובסקי בנתניה. שרת בצה''ל. סיים תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב,ועסק בהוראה בבי''ס תיכון בת''א. החל לפרסם שירים בארץ ב – 1956. יסד את הוצאת "עקד" ב-1958 והוא עורך את ספרי ההוצאה ואת ביטאוניה הספרותיים : "עקד לשירה",שהיה כתב-העת הקבוע הראשון בעברית, שהוקדש כולו לשירה בלבד (1973-1960), שנתוני "עקד לשירה" (בשנות ה-70) וכתב-העת לשירה "פסיפס" (מ-1989 ואילך).

פרסם שורה ארוכה של ספרי שירה, פרוזה, עיון ותרגומים.

ביצירתו מספר מעגלים מרכזיים: ילדות בשואה והשלכותיה, עלייה ארצה על רקע "העליות ההמוניות" ו"כור ההיתוך", מודעות לחוויות דו-שורשיות, עימות מחדש עם נופי המוצא והילדות והליכה לעבר עולם האמונה והדת, תוך מאבקים פנימיים.

המעגל הראשון: ילדות בשואה והשלכותיה מופיע לראשונה בספר שיריו "נוף בעשן-פרקי ברגן-בלזן",שראה אור ב-1961 . ספר זה היה מבין הספרים הראשונים של משוררים צעירים ,שחוו את השואה מבשרם,(הוא היחיד מביניהם שהיה כלוא בילדותו במחנות השמדה ומוות בגרמניה.) נושא השואה המשיך להזין את שירתו לכל אורך דרכו. התחנות הבולטות הן: הפואימה "מול גרמניה – מסע סביב גופו של היטלר"(1983), המתייחסת לעימות הניצול עם גרמניה החדשה-ישנה. יותר מאוחר הופיע ספר השירים: "דלתות צריפים עוד נפתחות בי "(1997) – מחזור שירים נאטורליסטי בעל יסודות גרוטסקיים, ובו עימות מאוחר וישיר של המבוגר עם עולמו כילד במחנה ברגן-בלזן.

המעגל השני : מעגל העלייה לארץ והמאבק על הקליטה בה. במסגרת עיצוב שירי לעולמו של צעיר העולה לארץ ועובר את חבלי "כור ההיתוך" – גיבש איתמר יעוז-קסט את תפיסתו ה"דו-שורשית" לגבי תחומי הספרות והאמנות : קיום-יחד של תרבות ארץ המוצא והתרבות הישראלית המתהווה. בכך פילס דרך לתפיסה פלורליסטית של מיזוג בין תרבויות ארצות-המוצא של העולים מהתפוצות השונות - עם התרבות הישראלית. הוא נתפס כיום כמי שהניח את היסוד למהלך ה"דו שורשי" בספרות העברית.( כניגוד וכהשלמה ל"ספרות הילידית" של "דור המדינה").
כהמשך לעולמו של הניצול החי בישראל- הוא נתן ביטוי שירי נרחב לעימות מחודש עם נופי המוצא והילדות – בספרי שירה המתארים שיבות דימיוניות וריאליות אל עיר הילדות , מתוך בחינה ספרותית מחודשת של שורשיו. בה בעת עוקבת שירתו אחר האירועים המתחוללים בארץ,כדוגמת "שירים מן העורף" – שירים שנכתבו בעקבות מלחמת יום הכיפורים( 1973-4)

המעגל השלישי בעולם שירתו מבטא חיפושים ומאבק ,תוך כדי הליכה לעבר עולם האמונה והדת. המעבר הוא רצוף נפתולים - בעיקר לאור העובדה, שהכותב בא מקרב יהדות ניאולוגית-מתבוללת של הונגריה.
ספרי שיריו המרכזיים במעגל זה "צינורות מוליכי אש",( 1986), "ייחודים עלי אדמות - שירים בשולי הסידור" ( 1990 ), "שבעה סימני קשירה"(1994), "עולה בהר - מבחר שירי אמונה ותשובה" ( 1998).

אוסף שיריו המקיף 2001-1956 , ראה אור ב-2001 , והוא משקף , למעשה, את שלושת המעגלים השונים בשירתו:ילדות בשואה,עלייה ומודעות לחוויות "דו-שורשיות" וחיפושי אמונה בעולם היהודי. ניתן לומר , כי אלו מעגלים מרכזיים גם בהווית התרבות והחברה של מדינת ישראל מימי הקמתה ועד היום.

המערך השירי על כל מעגלותיו לווה בעולם יצירתו של יעוז-קסט בכתיבת פרוזה
אוטוביוגראפית : בחלון הבית הנוסע, רומן (1970), צל הציפור,רומן(1971), אחיזה של חול ,רומן (1977), הקו הזרחני,נובלה(1972), מרכבה לילית,סיפורים(1973). מבחר מהפרוזה בשם: "המהגר הביתה" ,עומד להופיע ב- 2005 .

השירה והסיפורת לוו על ידו במערך עיוני של מסות ודברי הגות,שראה אור במסגרת "במות יחיד ": על התפיסה הניאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות (1974)
להוייה הדו-שורשית בישראל(1979)
לאומיות וטראנס-חילוניות בספרות הישראלית(1986)
קווים לארס-פואטיקה ניאו-דתית (1986)
ועוד
המסות קובצו יחד בספר בשם: " 7 במות יחיד- מהוויה דו-שורשית עד הוויה אמונית דתית ( 2002-1974)". הספר ראה אור ב-2003 ,והוא משקף את תפיסתו האידיאית של המשורר.

איתמר יעוז-קסט תרגם לעברית מבחר מקיף מתוך 400 שנות שירה הונגרית . האנתולוגיה ראתה אור בשלושה כרכים בשם "צבי הפלאות" (בשנים 1989-1984 )
הוא תרגם קובץ משיריו של המשורר היהודי-הונגרי שנספה בשואה ,מיקלוש ראדנוטי, בשם "בעקבות אורפאוס", וכן תרגם מבחרים משל גדולי הקלסיקונים ההונגריים: פטפי ואראן. על כל אלה קיבל עיטור-כבוד מיוחד מאת נשיא הונגריה,בעת ביקורו בישראל ב- 1992
כמו כן תרגם מיצירותיו בפרוזה של א. קרטס,יהודי חתן פרס נובל ,ומיצירותיהם של מספרים הונגריים נודעים.
יעוז-קסט פרסם מבחר תרגומי שירה בשם "כתב-ראי" (2004) . המבחר כולל תרגומים מהונגרית,מלאטינית,מאנגלית,מגרמנית ומצרפתית. כמו כן ערך אנתולוגיה מקיפה של משוררים יהודיים בספרות העולם,"בסימן כוכב" (2003).
קיבל את פרס שר החינוך והתרבות לתרגום (1998).

שיריו של יעוז-קסט תורגמו לרוב לשונות התרבות,ושני מבחרים משירתו הופיעו בהונגריה בהוצאת "אירופה" ( 1989 ) ובהוצאת "עבר ועתיד" (1998).
מבחר השירים של יעוז-קסט ,שראה אור בהוצאת "אירופה" זיכה אותו ב"פרס פאן" ההונגרי (1989) .בשנות השמונים סייע בהכנת אנתולוגיה מתורגמת מן השירה העברית שראתה אור בהונגריה,והוסיף לה הקדמה מקפת.

המשורר איתמר יעוז-קסט מעולם לא הסתגר ב"דלת אמות", אלא היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח ,במסגרת עבודתו כעורך "עקד" וביטאוניה הספרותיים - משוררים צעירים רבים , שהם כיום יוצרים ידועים היטב.

שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים, במסגרת תכ''ל לבחינות הבגרות,הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.

ב-1999 נבחר לשמש כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, ושימש בתפקיד עד פסח 2002.

פרסים ספרותיים:

פרס טלפיר, 1967.

פרס הרצל, 1972.

פרס ורטהיים/אוניברסיטת בר-אילן, 1984.

פרס חולון,1984.

פרס לאה גולדברג, 1990.

פרס ראש הממשלה, 1992.

עיטור-כבוד של נשיא הונגריה על תרגום שירה הונגרית לעברית, 1992.

פרס שר החינוך והתרבות לתרגום, 1998.

פרס אפרת, 1999.

פרס נשיא המדינה, 2002.

רשימת פרסומים

מבין ספריו של איתמר יעוז-קסט

בשירה:
מלאך ללא כנפיים, 1959.
נוף בעשן פרקי ברגן-בלזן, 1961.
ירושת עיניים, 1965.
למורד ביתה, 1969.
קיץ של ויולה,1973.
13 שירים מן העורף, 1974.
דו-שורש, 1976.
מתיך הזהויות, 1980.
לשון הנהר, לשון הים- אוסף,1983.
צינורות מוליכי אש, 1986.
ייחודים עלי אדמות/שירים בשולי הסידור, 1990.
שבעה סימני קשירה, 1994.
דלתות צריפים עוד נפתחות בי, 1997.
עולה בהר- שירי אמונה ותשובה, 1998.
שירים נבחרים, 1998.
משירי איתמר יעוז-קסט 2001-1956 , אוסף, 2002.
הבית מאזין לקולות, שירים ושירים בפרוזה, 2005.

בפרוזה:

בחלון הבית הנוסע- רומן, 1970.
צל הציפור- רומן, 1971.
אחיזה של חול- רומן, 1977.
הקו הזרחני- נובלה, 1972.
מרכבה לילית- סיפורים, 1973.
המהגר הביתה- מבחר מהפרוזה (ישן וחדש ), בדפוס,(יראה אור ב-2005)

בעיון:
על התפיסה הניאו-יהודית בתחומי הספרות והאמנות, 1974.
להווית הדו-שורשיות בישראל, 1979.
לאומיות וטראנס-חילוניות בספרות הישראלית, 1986.
קווים לארס-פואטיקה ניאו-דתית, 1989.
אוטופיה ובית המקדש לאור השירה העברית ומציאות ימינו, 1995.
7 במות-יחיד, מסות אישיות 2004-1974, 2003.

בתרגומי שירה:

מבחר השירה היהודית בהונגריה ותולדותיה,1960.
צבי הפלאות (שלושה כרכים מאוצר השירה ההונגרית), 1989-1984.
כתב בגביש - תרגומים משירת העולם, 1968.

2

כמו כן פרסם קובצי תרגומים מן המשוררים:

הוראציוס,שביל הזהב, 1967
מ.ראדנוטי, בעקבות אורפאוס, 1971
י.קאשאק, הסוס מת, הציפורים פורחות להן,1996
ש.פטפי, אהבה וחרות ,1997
י.אראן' , חג התירס, 1998
א.מזאי, אדורנו, 1994
א.גרגאי, אתה המזוזה על דלתי, 2002

"כתב ראי"- מבחר תרגומים של איתמר יעוז-קסט משירת העולם (מלאטינית, מאנגלית, מצרפתית, מגרמנית ומהונגרית) , 2004

תרגומי פרוזה מהונגרית:

פ. קארינטי,סליחה המורה, 1961
ג.גרדוני, האיש הלא נראה,1988
מ. סאבו,העופר, 1994
א. קרטס , קדיש לילד שלא נולד , 2001
א. קרטס,חיסול, (עומד להופיע)

אוטוביוגרפיה ספרותית של א. יעוז-קסט בשם "שני צידי הסף" ראתה אור בשנת 2000 ( ראיינה" פרופ' חנה יעוז).

עריכה:

ערך אנתולוגיות לשירה, ומספר רב מאד של ספרי שירה

ערך מבחר משירי אביגדור המאירי והקדים מסת מבוא , 1977

לאחרונה הופיעה בעריכתו האנתולוגיה: "בסימן כוכב", מבחר - 100 משוררים יהודים בספרות העולם (2003).

ערך את כתב-העת "עקד לשירה" 1960 - 1973

ערך את שנתוני "עקד לשירה" בשנות ה-70

עורך את כתב-העת "פסיפס" מ – 1989 ואילך

פרסם מאמרים רבים בעיתונים ובכתבי-עת על משוררים בני-דורו,וספר-עזר
לסדנאות בשם: "12 שיחות על שירה".